נתחיל ממה זה ביוטיקה?
המילה “ביוטיקה” נגזרת מהמילה היוונית “בִּיוֹ” (βίο), שפירושה “חיים”. המושג “ביוטיקה” קשור לחיים ולמחקרם ולכן גם “אנטיביוטיקה” נגזרת מהמילים “אנטי” (נגד) ו”ביוטיקה” (חיים), כלומר, חומרים שנלחמים ביצורים חיים (כמו חיידקים).
מה זה אנטיביוטיקה? זו תרופה שמטרתה לחסל חיידקים רעים. היא נלחמת בזיהומים חיידקיים ומצילה המון חיים, אבל היא נוטה להרוס גם חיידקים טובים ולגרום לעמידות חיידקית (כשהחיידקים הופכים לחסינים לתרופות).
אז מה ההבדל בין פרוביוטיקה, פרהביוטיקה ופוסטביוטיקה?
- פרוביוטיקה:
זו הקטגוריה שכוללת חיידקים טובים. אלו חיידקים חיים שאנחנו צורכים דרך מאכלים כמו יוגורט, כרוב כבוש, מלפפונים כבושים, בירת ג׳ינג׳ר או כדורי פרוביוטיקה (אם כי יעילותם של הכדורים מוטלת בספק ועל כך נרחיב בהמשך), חיידקים אלו עוזרים לשמור על איזון במערכת העיכול שלנו ולתמוך במערכת החיסון. פרוביוטיקה מועילה לגוף בין היתר על ידי כך שהיא שומרת על איזון חיידקים טובים במעיים ועוזרת לעיכול תקין.
- פרהביוטיקה:
פרהביוטיקה הם הסיבים התזונתיים שהחיידקים הטובים במעיים שלנו “אוכלים”. בעצם, מדובר במזון שמזין את החיידקים הטובים ומאפשר להם לשגשג. אנחנו לא מעכלים את הסיבים הללו, אבל החיידקים הפרוביוטיים משתמשים בהם כדי לייצר חומרים בריאים שחשובים לגוף. אפשר למצוא פרהביוטיקה כמעט בכל ירק ופרי.
אינולין ופרוקטו-אוליגוסכרידים (FOS) הם דוגמה לפרהביוטיקה. - פוסטביוטיקה:
כאן מדובר בתוצרים שנוצרים אחרי שהחיידקים הטובים אוכלים את הפרהביוטיקה. תוצרים אלו כוללים חומצות שומן קצרות שרשרת, חומרים נוגדי דלקת, ואפילו חומרים שמחזקים את דפנות המעיים שלנו. הפוסטביוטיקה היא מה שבסופו של דבר עושה טוב לגוף שלנו ומשפרת את הבריאות הכללית.
בקיצור:
- פרוביוטיקה – החיידקים הטובים.
- פרהביוטיקה – המזון שהחיידקים הטובים אוכלים.
- פוסטביוטיקה – התוצרים הטובים שנוצרים אחרי שהחיידקים אוכלים את המזון.
עכשיו בואו נדמיין מישהו או מישהי הנוטלים כדור פרוביוטי. יש בו פרהביוטיקה? ברוב המקרים לא (וגם אם כן, ישימו עמילן תפוחי אדמה הנחשב לבעל ערך גליקמי גבוה, בדרך כלל סביב 85-90. זה אומר שהוא מתפרק במהירות בגוף ומעלה את רמות הסוכר בדם בקצב מהיר). יש בו פוסטביוטיקה? לא. אז מה יקרה אם נוטלים כדור פרוביוטי ולא אוכלים תזונה פרהביוטית? גם אם החיידקים מהקופסא שרדו את המסע דרך הקיבה והגיעו למעי. אין להם מה לאכול. הכל מלא סוכר, תחליפי סוכר, מזונות מעובדים, ירקות ופירות מרוססים, בשר ועוף שהזריקו לו אנטיביוטיקה. איזה מזון הכנו לבקטריות הידידותיות? המממ… לא הכנו. ההפיך, הכנו להן סביבה עוינת. אז כמונו אם הן לא אוכלות הן מתות. אם הן נחשפות לרעלים וממתקים מלאכותיים הן מתות. אגב, גם אם אנו נחשפים למתח וחרדה או לא ישנים טוב בלילה – הן מתות. לא משנה כמה מהן נבלע בכדורים של חברות נוצצות.
אגב בואו נשאל איך הבקטריות הללו שבכלל חיות בטבע הגיעו לקפסולה בתוך קופסא על מדף בבית מרקחת?
אז ככה, מכיוון שכל ייצור חי חייב מים כדי לשרוד ואי אפשר לשמר אותן או לאחסן אותן במים, אז ייבשו אותן. ואז גם הקפיאו אותן. ״בתהליך עיבוד ייחודי״ שנקרא ליאופיליזציה ואז שמו אותן בקפסולה בתקווה שתשרודנה את העמידה על המדף במחסן עד שמישהו ייקנה אותן ולאחר מכן תשרודנה את המסע למעיים דרך חומציות הקיבה.
ומה קורה אם במקום ליטול כדור פרוביוטי? נאכל מזון פרוביוטי?
כרוב כבוש, מלפפון חמוץ ביתי, יוגורט, בירת ג׳ינג׳ר, קפיר, קמבוצ׳ה, קימצ׳י. מה יש במזון הפרוביוטי למעשה? את הכל! את הפרהביוטיקה, את הפרוביוטיקה והפוסטביוטיקה.
ניקח כרוב כבוש לדוגמא, מה יש בו: הכרוב עצמו הוא הפרהביוטיקה (המזון לבקטריות), הבקטריות עצמן (הפרוביוטיקה) שמשגשגת עכשיו כי הן ניזונות מהכרוב ואת הפוסטביוטיקה שאלו התוצרים של הבקטריה שלנו שגורמים לכרוב להיות חמוץ עם הטעם הטעים הזה. הם אלו החיוניים ובריאים לגופינו כל כך – הכל במוצר אחד. מהטבע.