
שאלה גדולה ומאד יומרנית אבל ננסה לענות עליה מנקודת העניין שלנו ועל בסיס הביולוגיה והכימיה.
כמה עובדות על אדם:
- האדם עשוי מ 37.2 מיליארד תאים אנושיים.
- בנוסף לתאים האנושיים, האדם עשוי מ 39 מיליארד בקטריות. 380 מיליארד וירוסים ועוד פטריות רבות – פי 10 מכמות התאים האנושיים
- ה DNA האנושי מונה בערך 20,000 גנים. זה הרבה נכון? אך DNA של אורז מונה בערך 40,0000 גנים. עולה השאלה, כיצד אנו פאר היצירה האובולוציונית או האלוהית, (תלוי מאיפה אתם מגיעים) מונה רק 20K גנים ואילו אורז, צמח, פשוט, מונה 40K גנים ?
אין תשובה חד משמעית, אבל אולי 2-20 מליון הגנים שהמיקרוביום שלנו נושא עימו (בנוסף לזה שהוא משמש כרגולטור לגנים שלנו, לכימיה שלנו) נותנים לנו רמז על יחסי הגומלין המורכבים בינינו (תאי האדם) לבין ״הדברים האחרים״ שמרכיבים אותנו ובין הסביבה שאיתה כולנו יחד מקיימים יחסי גומלין לא נפסקים. - בנוסף לבקטריות בתוך האדם ועל האדם מתקיימים סוגים שונים של וירוסים, טפילים ופטריות. חלקם טובים לנו, חלקם רעים. חלקם גם רעים וגם טובים, תלוי ביחס הכמותי שלהם לסביבתם ולפרמטרים נוספים.
- בניסיוננו לתפוס את האדם אנו נוהגים ליצור פסל, או לצלם תמונה. ממש כמו התמונה של המאמר הזה כאן למעלה. משהו מאד סטטי. אך גם כאן האמת הביולוגית שונה. האדם הוא יותר כמו נהר, אין תא אחד שהחל את חייו איתנו ונשאר איתנו כל מהלך חיינו. אנו כל הזמן מתחדשים. כל העת חלקים בנו מתים וחלקים אחרים נולדים.
- המיטוכונדריה – האיברון שאחראי על יצור האנרגיה בגופנו ומתקיים בתוך התאים שלנו היתה פעם ייצור עצמאי. בקטריה בפני עצמה. במסגרת יחסי אנדוסימביוטים עם חיים אחרים, כנראה החליטה שמשתלם לה יותר להיטמע בתוך תאים חיים ובכך להבטיח את עתידה ומאז היא חיה בתוך כל תא ותא של ייצור (גם צומח) ומייצרת עבורו אנרגיה.
ישנן כמובן עוד המון עובדות וכל אדם הוא עולם ומלואו ומערכת החיים גדולה מורכבת ומופלאה, אך נקודות אלו כבר מספיקות כדי להבהיר, אנו לא מה שאנחנו נראים לעצמנו ויחסי התלות בינינו לבין היצורים והדברים האחרים שמרכיבים אותנו ונמצאים סביבנו הם קריטיים עבור עצם קיומנו ומשפיעים באופן דרמטי על כל אספקט של חיינו, בהם הפיסי והתודעתי.
וואו… אני רוצה לדעת עוד. קחו אותי לבלוג
המידע המובא כאן מבוסס על NIH – ארגון הבריאות האמריקאי. NHS – ארגון הבריאות הבריטי. בית הספר לרפואה הרווארד. החוג לביולוגיה של סטנפורד. בנוסף, בתחום המיקרוביום – EBI האירופי, NCBI.