שיתפתי כאן רכיבי הראמן שהכנתי לפני כמה ימים, ואחד העוקבים הדגיש בצדק שעשיתי שימוש בשמן חמניות כמשהו שלילי. הוא צודק – כמעט. אני אנסה להסביר באופן הכי קצר ובשפה קלה ככל שניתן.
שמנים צמחיים (שמן תירס, שמן סויה, שמן קנולה, שמן חמניות) אינם בריאים לנו בגדול. למה? כי היחס בהרכבם בין האומגה 3 לבין האומגה 6 מעודד דלקת.
מה זה אומר? היחס המומלץ, וזה שהאדם היה רגיל לצרוך כל שנות קיומו, הוא 1:1 עד 4:1 בין אומגה 3 (המונעת דלקת) לבין אומגה 6 (המזיקה).
מה היחס בשמנים צמחיים? לעיתים 20:1 ואף 40:1 לאומגה 6.
מה זה אומר? כשאנו צורכים שמנים מהסוג הזה, אנו מציבים את הגוף במצב דלקת כרוני, מה שמעלה את הפוטנציאל למחלות לב, מחלות כלי דם, שבץ מוחי, דמנציה, סוכרת סוג 2 ואף סרטן.
בנוסף, רוב המזון המעובד שאנו צורכים מכיל שמנים אלו, שכן הם זולים לתעשייה ונוחים לשימוש. לדברי מנהל הבריאות האמריקאי, מדובר בכמות ממוצעת של 80 גרם של שמנים צמחיים ביום. זה הרבה!
אז רגע, אסור לצרוך אומגה 6 בכלל? ממש לא. הגוף שלנו זקוק לאומגה 6 כדי להתקיים, אך השאלה היא תמיד מה היחס בינה לבין האומגה 3, שהיא האחראית על דיכוי הדלקת.
שמנים כמו ״קנולה״ (אגב מוזמנים לשלוח לי תמונה של צמח הקנולה – רמז אין כזה. אלו ראשי תיבות של Canadian Oil – גם זה לפוסט אחר), שמני חמניות או סויה שאנו צורכים הם לעיתים “מזוככים”. נשמע טוב, נכון? מזוכך. זיכוך נקי, צלול. אז זהו, שלא. תהליך הזיכוך כולל שימוש בכימיקלים והבאת השמן לטמפרטורות גבוהות כדי להפיק מהזרע כמות גדולה יותר של שמן. זה משנה את הרכבו הכימי. למעשה, בחימום השני שעשיתם לו במטבח, אתם עלולים להפוך חלק לא מבוטל ממנו לשומן טרנס – כאילו אכלתם מרגרינה.
אז איך אני מטיף לבריאות אם השתמשתי בשמן חמניות בראמן? מה הרציונל? אני לא צורך מזון מעובד – כלום. על כן, את רוב השמן הפרו דלקתי אני לא צורך. כשאני צורך שמן, זה לרוב שמן זית בכבישה קרה, חמאה אורגנית ושומן מן החי של מרעה בריא (כן, שומן רווי רחמנא לצלן ועל זה ארחיב בפוסט אחר). אני חוסך מעצמי את הכימיקלים ואת החימום הראשוני של השמן במפעל, ובכל זאת מקבל אומגה 6. אך לא צורך את זה כל יום.
המדע כיום מצביע על כך שהצריכה של שמנים מעודדי דלקת יכולה להשפיע על ה-pathways של חמצון LDL. במחקרים נמצא כי LDL קטן ודחוס נוטה להיתפס בעורקים, מה שמוביל לבעיות בריאותיות חמורות כמו מחלות לב ושבץ. שומן רווי, לעומת זאת, לא יתחמצן כי הוא רווי. חשוב להבין איזה סוג LDL יש בעורקים: קטן, דחוס ומתחמצן שנוטה להיתפס בעורקים, או גדול, פלאפי וזורם.
חשוב לזכור ש-LDL הוא לא האויב. תחשבו עליו כנהג משאית שמסיע את הכולסטרול שלנו בדם כדי לבנות את קרומי התאים שלנו ולייצר הורמונים חשובים כמו טסטוסטרון, אסטרוגן, פרוגסטרון וויטמין D. אז למה מגיע הרגע שהגוף מזהה אותו כאיום ותוקף אותו? הבעיה מתחילה כאשר LDL עובר תהליך חמצון כמו שכתבתי פסקה למעלה או שינוי אחר. ברגע שהוא מחומצן, הגוף רואה בו גורם זר ותוקף אותו – מה שמוביל לדלקת ולהיווצרות רובד טרשתי בעורקים, שמוביל למחלות לב וכלי דם.
יש בדיקה שמאפשרת לבדוק את סוגי ה-LDL, והיא נקראת ApoB. זו לא הבדיקה הרגילה שעושים בקופת החולים כשבודקים לכם כולסטרול, אלא בדיקה מתקדמת יותר שמצביעה על כמות חלקיקי ה-LDL הרעים, וזה קריטי לבריאות הלב וכלי הדם.
אני מאמין שזהו בסיס (לא בלעדי) לרוב המחלות המודרניות שאנו מכירים.
*חשוב להדגיש המידע כאן אינו תחליף למידע רפואי ואני ממליץ לכם לבדוק עם רופא המשפחה שלכם מידעים שאתם קוראים באינטרנט.
הוידאו מציג תהליך הפקת שמן ״קנולה״ מזוכך. בתיאבון?