
מה למדתי משבועיים של מעקב עם חיישן סוכר רציף (CGM)?
בשבועיים האחרונים ענדתי חיישן סוכר רציף (CGM), וכמות התובנות שקיבלתי הייתה מפתיעה… מרתקת. מתברר שהגוף שלנו מגיב למזון ולמצבים שונים בדרכים שאנחנו לא תמיד מצפים להן.
1. גלידה מול לחם כוסמין מלא
גביע גלידה שלם מגלידת בוטיק בתל אביב העלה את רמות הסוכר שלי באותה מידה כמו פרוסת לחם ״כוסמין מלא״. אבל לחם כוסמין שנטחן באבן ריחיים ותפח עם מחמצת? התגובה הייתה שונה לגמרי, הרבה פחות חדה. זה ממחיש עד כמה השיטה שבה מיוצר המזון משפיעה על הספיגה שלו בגוף, גם כשמדובר במוצרים הנחשבים ל”בריאים”.
2. שקרי הדיאט וה”ללא סוכר”
מוצרים רבים שממותגים כ”דיאט” או “ללא סוכר” מתגלים במעקב כלא ידידותיים לסוכר בדם. תוספות של סוכרים חבויים מחליפות את הסוכר המזוהה והם משפיעים על הגוף כמעט באותה עוצמה. חשוב לבדוק רכיבים ולא להסתמך על מיתוג דיאט וכו׳ .
הנה כמה מהתחליפים שידועים בכך שהם יכולים להעלות את רמות הסוכר:
1. מלטודקסטרין:
• מה זה? מלטודקסטרין הוא תוסף שמיוצר מעמילן (כמו תירס, חיטה או תפוחי אדמה). הוא משמש כממתיק, מסמיך או חומר מילוי במוצרים תעשייתיים רבים, כולל מזונות “ללא סוכר”.
• איך הוא משפיע? מלטודקסטרין נחשב לממתיק עם ערך גליקמי גבוה מאוד, כלומר הוא יכול להעלות במהירות את רמות הסוכר בדם, אפילו יותר מסוכרוז רגיל.
2. סירופ תירס עתיר פרוקטוז (High-Fructose Corn Syrup):
• מה זה? סירופ תירס הוא ממתיק תעשייתי נפוץ, הנמצא במוצרים מעובדים רבים, במיוחד משקאות ממותקים, רטבים וחטיפים.
• איך הוא משפיע? אף שהוא מכיל כמויות גבוהות של פרוקטוז, חלקו עובר תהליך מטבולי שיכול לגרום לעלייה ברמות הסוכר בדם, במיוחד אם הוא נצרך בכמות גדולה.
3. סוכר קוקוס:
• מה זה? סוכר קוקוס מופק מנוזל פרחי עץ הקוקוס ומשווק כתחליף סוכר “בריא” ו”טבעי”.
• איך הוא משפיע? אף על פי שסוכר קוקוס מכיל כמויות נמוכות של גלוקוז יחסית לסוכר לבן, הוא עדיין מעלה את רמות הסוכר בדם בצורה דומה לסוכר רגיל, ולכן אינו מתאים למי שמחפש לשלוט ברמות הסוכר.
4. אגבה:
• מה זה? סירופ אגבה מופק מצמח האגבה, והוא ידוע בכך שיש לו ערך גליקמי נמוך.
• איך הוא משפיע? למרות הערך הגליקמי הנמוך, אגבה מכיל כמות גבוהה מאוד של פרוקטוז, שיכול ליצור בעיות מטבוליות, במיוחד אם נצרך בכמויות גדולות לאורך זמן.
5. אלכוהולי סוכר מסוימים (לדוגמה: מלטיטול):
• מה זה? מלטיטול הוא סוג של אלכוהול סוכר המשמש במוצרים “ללא סוכר” כמו מסטיקים, שוקולדים וחטיפים.
• איך הוא משפיע? מלטיטול מעלה את רמות הסוכר בדם פחות מסוכרוז, אך עדיין גורם לעלייה מתונה. אצל אנשים מסוימים, הוא עלול להשפיע בצורה דומה לסוכר רגיל.
ממתיקים אחרים אולי לא ירימו לכם את רמות הסוכר אך בכל זאת יפרישו אינסולין לדם, זאת מכיוון שבלוטות הטעם חשות שמגיע מתוק ושולחות מסר ש״מתוק מגיע״ ועל כן יש להפריש אינסולין שיחכה לסוכר (שלא יגיע) זה יצור תחושת רעב גדולה אף יותר. מעבר לזה אינסולין בכמויות גדולות בדם זה לא משהו שאתם רוצים ממש כפי שאינכם רוצים יותר מידי סוכר בדם.
3. השפעת הזמן ביום על עיכול הסוכר
כאשר אכלתי מזון מסוים בשעה 11 בלילה, רמות הסוכר שלי זינקו. אותו מזון בדיוק, כשנאכל בצהריים, גרם לעלייה מתונה יותר. הגוף שלנו מגיב אחרת לאורך היום, כנראה בשל קצב חילוף החומרים, פעולות מערכת העיכול ואולי אפילו שינה.

4. מתח וחרדה = סוכר גבוה
אזעקה נגד טילים בשעות הבוקר גרמה לסוכר שלי לעלות בצורה דרמטית, כאילו אכלתי קינוח כבד. התגובה הפיזיולוגית ללחץ וחרדה מוכרת היטב, אך זה היה מרתק לראות איך הגוף מגיב במציאות, ואיך סיטואציות נפשיות מייצרות שינויים חדים בסוכר בדם.
5. הסוכרים החבויים במזון המעובד
אחד הממצאים המדאיגים ביותר היה לגלות סוכרים חבויים במזונות שלא היינו מצפים להם – ממוצרים מלוחים ועד רטבים תעשייתיים. תעשיית המזון מצליחה להסתיר תוספות לא נחוצות במוצרים שבשגרה אנחנו לא מפקפקים בהם.

למה אנו מקפידים לומר שאוכל לא מגיע בקופסא מהסופר?
התמונות מתוך התכתבות עם מלווה שלנו ששמחה בתחילה שהילד טורף את האפונה בהנאה. עד שהבינה למה…
סיכום:
השימוש בחיישן סוכר רציף פתח לי דלת לעולם הפנימי של הגוף שלי. מעבר ללמידה על מזונות שונים והשפעותיהם, החוויה עזרה לי להבין כיצד גורמים חיצוניים כמו מתח ושעות היום משפיעים על רמות הסוכר בדם. אם עד עכשיו הסתמכנו רק על תחושות או נתונים כלליים, היום ברור לי שאין תחליף למעקב אישי וצמוד כדי להבין איך הגוף מגיב באמת.
אם אתם שוקלים לנסות בעצמכם, אני ממליץ בחום. תתכוננו ללמוד על הגוף שלכם דברים שלא הכרתם.